"לישראל יש יד חופשית": בעזה, ההשלכות הלא ודאיות של המלחמה באיראן ובמזרח התיכון

רצועת עזה מנותקת מהעולם. במשך עשרה ימים, מאז תחילת המבצע האמריקאי-ישראלי נגד טהרן, תשומת הלב התמקדה באיראן, לבנון וישראל, כמו גם במדינות המפרץ, שם משתוללת מלחמה.

תשומת הלב הוסטה אוטומטית מהמובלעת הפלסטינית, מה שעורר חששות בקרב תושבי עזה שהקהילה הבינלאומית "תקל על הלחץ המופעל" על ישראל כדי לאפשר, בין היתר, כניסת סיוע הומניטרי.

התראה שפרסם עדנאן אבו חסנה מסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) לסוכנות הידיעות הצרפתית. למרות הפסקת האש באוקטובר 2025 בין ישראל לתנועה האסלאמית הפלסטינית חמאס - בעלת ברית של איראן - המצב ההומניטרי בעזה נותר מתוח ביותר, לאחר שנפגעה משנתיים של מלחמה. "תחילת המתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן רק החמירה את המצב", התלונן האו"ם בהצהרה שפורסמה ב-6 במרץ. בקושי חודש לאחר פתיחתם החלקית ולאחר חודשים של מצור, מעברי הגבול למובלעת הפלסטינית נסגרו שוב על ידי ישראל ביום בו פתחה במבצע "אריה שואג", 28 בפברואר. כולל מעבר רפיח, נקודת הגישה היחידה של תושבי עזה לעולם החיצון שאינה עוברת דרך ישראל. ממשלת ישראל הסבירה את הסגירה החדשה הזו כצורך ביטחוני. משאיות סיוע הומניטרי, שעליהן תלויה עזה כמעט לכל התרופות והצרכים הבסיסיים שלה, נחסמו. "מעברי הגבול נסגרו עקב אובדן הביטחון; הייתה כאן מידה מסוימת של כאוס", מסביר חאמד סבעטה, עיתונאי עזתי. "אנשים קנו הרבה מזון כדי לאגור, כי הם חששו שהרעב יחזור". לאחר סגירת מעברי הגבול, "מוצרים חיוניים בסיסיים, כמו מזון וסבון, ראו את מחיריהם עלו ב-200 או 300 אחוז", אמר דובר יוניסף פלסטין, ג'ונתן קריקס, לסוכנות הידיעות AFP. גם מחיר הדלק, הדרוש להפעלת גנרטורים בבתי חולים, עלה. ארבעה ימים לאחר תחילת המבצע האמריקאי-ישראלי ביום שלישי, 3 במרץ, מעבר כרם שלום, הממוקם בין ישראל לרצועת עזה, נפתח מחדש, מה שאפשר "כניסה מוגבלת של משאיות סיוע הומניטרי", על פי הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום (IFCR). פחות מ-500,000 ליטר דלק הצליחו לעבור דרכם, לדברי ראש המבצעים ההומניטאריים של האו"ם (OCHA), טום פלטשר. זה "הרבה מתחת" ליותר משני מיליון הליטרים הנחשבים "המינימום ההכרחי כדי לשמור על שירותי בית החולים פועלים". העיתונאי חאמד סביטה, שפנה אליו BFM ביום שני, 9 במרץ, ציין כי "השקט חזר ביומיים האחרונים" וכי "המחירים חזרו לנורמה". "אבל המצב נותר מתוח", הוא טוען. עם קיבולת האחסון המוגבלת בעזה, כל הפרעה באספקת הסחורות מובילה במהירות למחסור. זה מחריף מערכת בריאות שעדיין "שברירית ביותר", כפי שתואר ביום שישי, 6 במרץ, על ידי מנהל האזור של ארגון הבריאות העולמי (WHO), חנאן בלכי, במהלך מסיבת עיתונאים בז'נבה. מחצית מבתי החולים במובלעת הפלסטינית, שנפגעו בתקיפות אוויריות, אינם פעילים עוד. יתר על כן, מתן הטיפול נפגע עקב איום השעיית 37 ארגוני סיוע הומניטרי, כמו רופאים ללא גבולות, שהסמכתם לא חודשה. "מלאי התרופות החיוניות, ציוד טראומה וציוד כירורגי נמצא כעת ברמות קריטיות, בעוד שמחסור בדלק ממשיך לפגוע בפעילות בתי החולים", מזהיר האו"ם. זה רק מחריף את סבלם של תושבי עזה, שכבר סובלים מעקירה המונית בנוף אפוקליפטי וממחסור במזון. הסגירה המחודשת של מעבר רפיח ניפצה גם את תקוותיהם של חולים במצב קשה לעזוב את המובלעת לטיפול. בתחילת פברואר, מעבר זה, שנכבש על ידי צה"ל מאז מאי 2024, לא נפתח מחדש לאספקת סיוע הומניטרי, אלא רק לפינויים רפואיים ולהחזרה של אנשים לעזה, בתנאים דרקוניים. "כעת הוא סגור גם לפעילויות אלה", קבע IFCR. "רק סבבי צוות בינלאומי אושרו, עם מספר מוגבל של עובדים (50), וככל הנראה אלה יימשכו על בסיס שבועי", אמרו לנו. "חייתי בייסורים, מחכה שרפיח תיפתח כדי שאוכל לנסוע למצרים לטיפול", אמר לסוכנות הידיעות AFP מוחמד חמיה, פלסטיני בן 33 שאומר שהוא סובל ממחלת כליות הדורשת דיאליזה. "כל יום שעובר גוזל קצת יותר מחיי, ומחלתי מחמירה, במיוחד משום שהשירותים הרפואיים הזמינים לחולי דיאליזה כאן בעזה מוגבלים", הוסיף. "פתיחת המעבר הפכה לעניין של חיים או מוות עבורנו". עלי אל-צ'נטי, גבר בן 40 שנעקר עם משפחתו ליד חאן יונס, חולק תחושה של תשישות קולקטיבית. "חשבנו שהדברים עשויים להשתפר בהדרגה. אבל אז פרצה המלחמה עם איראן והרסה הכל, והחזירה את המצב לנקודת ההתחלה", התלונן. המלחמה עם איראן מאפשרת לישראל "למחוץ ביתר קלות את הסוגיה הפלסטינית". מאז המלחמה נגד איראן, וחזרתו של הסכסוך העז עם חיזבאללה בלבנון, ישראל צמצמה את התקיפות שלה על עזה, כפי שדיווחו כמה עזתים. "אני חושב שהמצב יתייצב כאן בעזה כי הם עסוקים במלחמה באיראן. אני באמת מקווה שהשקט יימשך כאן ושהשינוי שחיכינו לו כל כך הרבה זמן סוף סוף יקרה", אומר העיתונאי הפלסטיני חאמד סביטה, שבאמצע פברואר עדיין דיווח על "קולות פיצוצים בכל יום" למרות הפסקת האש בתוקף מאז ה-10 באוקטובר. מאז הפסקת האש הזו, ההפצצות העצומות שגבו עשרות קורבנות ביום שככו, אך התקיפות האוויריות והפגזות ספורדיות נמשכות. פעולות צבאיות נמשכות. משרד הבריאות של עזה תיעד 630 מקרי מוות נוספים, כולל 202 ילדים ו-89 נשים, בין הסכם זה לסוף פברואר 2026. מספר זה "מתווסף ליותר מ-72,000 בני אדם שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר 2023" וליותר מ-172,000 פצועים. נתונים שנחשבו אמינים על ידי האו"ם.

על פי הצהרה שפורסמה ביום שני, 9 במרץ, על ידי משרד הבריאות של עזה, שהועברה על ידי סוכנות הידיעות הטורקית אנאדולו, שלוש גופות פלסטיניות וארבעה פצועים פונו לבתי חולים במובלעת במהלך 24 השעות האחרונות, בעיצומה של המלחמה בין ישראל לאיראן. על פי דיווחי ההגנה האזרחית, אישה נהרגה גם היא ביום רביעי, 4 במרץ, ליד רפיח, וכמה פלסטינים נפצעו מאש ישראלית במרכז המובלעת. בעוד ש"תקיפות אוויריות הפכו פחות תכופות", "מטוסי קרב ומטוסי סיור עדיין בשמיים", מציין אבו מחסן, פלסטיני בן 33, שעדיין מדווח על פיצוצים יומיומיים בעזה, "לעתים קרובות עקב הרס בתים או הפצצות ארטילריות". הצבא הישראלי טען ביום שלישי הקרוב, 10 במרץ, כי "חיסול שלושה מחבלים שהסתתרו בתשתיות תת-קרקעיות ממזרח לרפיח". עבור ז'אן-פול שניולו, נשיא כבוד על פי המכון למחקר ולימודים על הים התיכון והמזרח התיכון (iReMMO), המלחמה עם איראן מאפשרת לישראל "למחוץ ביתר קלות את השאלה הפלסטינית, הן משום שהיא נדונה פחות והן משום שיש להם יד חופשית בכל תחום כיום".

"תקיפות בכל רגע, שליטה בזרימת הסיוע ההומניטרי והריגת אנשים המתקרבים לקו הצהוב (לאחר הפסקת האש, כוחות ישראלים נסוגו לאזור התחום על ידי קו צהוב, אותו הם ממשיכים להרחיב וכעת מכסה כמעט 60% מהמובלעת, הערת העורך) הן דרך עבור ישראל לערער באופן שיטתי את יציבות החברה העזתית", מציין המומחה, שמפרט כי חמאס, "שנחלש משמעותית", "כבר אינו בעיה מרכזית".

"ישראל, שמעולם לא רצתה את השלב השני של תוכנית השלום, מבטיחה שהמצב הקיים מאז אוקטובר האחרון יימשך", הוא מאמין. "המלחמה נגד איראן מקלה על משימתו."