זיופים עמוקים, ביקורות מזויפות, הונאות: דיסאינפורמציה עולה מאות מיליארדים

דיסאינפורמציה, שנחשבה זה מכבר לבעיה פוליטית או דמוקרטית, מקבלת כעת מימד חדש.

ואכן, מחקר שפורסם על ידי סופרה סטרי מנסה לכמת מציאות זו. הערכתו נותנת סקירה כללית של היקף התופעה, עם נתונים מדהימים...

תופעה בשווי מאות מיליארדי דולרים

על פי מחקר זה, מניפולציה של מידע ייצגה כ-417 מיליארד דולר בעלויות בשנת 2024.

הערכה זו מציבה את תעשיית השקרים בשוויון היקף עם ההכנסות השנתיות של כמה חברות טכנולוגיה גדולות או חלק משמעותי מהתמ"ג של מספר מדינות. רוב ההפסדים הללו נובעים ישירות מהכלכלה, כאשר ההשפעות הפיננסיות מוערכות ב-393 מיליארד דולר. באופן ספציפי יותר, ההערכה עולה ל-227 מיליארד דולר בהוצאות צרכנים שהושפעו מ*ביקורות מזויפות* באינטרנט, 11 מיליארד דולר הקשורים להונאות באמצעות *זיופים עמוקים* או *בינה מלאכותית*, ו-5.5 מיליארד דולר שאבדו ב*הונאות מטבעות קריפטוגרפיים* מסוג "שחיטת חזירים".

מניפולציה של מידע מכוונת גם לעסקים או לשווקים פיננסיים, למשל באמצעות *קמפיינים לערעור יציבות* או *פעולות מניפולציה בשוק המניות*.

לדברי סופרה סטריה, דיסאינפורמציה משפיעה כעת ישירות על "הכלכלה האמיתית", ומכוונת לצרכנים, עסקים ומוסדות פיננסיים כאחד.

השפעות חברתיות ופוליטיות מדידות

מעבר להפסדים כספיים ישירים, המחקר מזהה צורות אחרות של עלויות כלכליות, בעיקר ההשפעות החברתיות המוערכות בכ-10 מיליארד דולר.

הן נוגעות גם לההשלכות הבריאותיות של הפצת מידע כוזב, כאשר במקרים מסוימים, מידע שגוי בריאותי יכול להוביל לעומס יתר על מערכות בתי החולים או לעכב אבחנות רפואיות מסוימות.

ההשפעות מדיניות, בינתיים, מייצגת כ-14 מיליארד דולר וכוללת הוצאות ציבוריות הקשורות להגנה על תהליכים דמוקרטיים ולמאבק בהתערבות במידע. המחקר מדגיש גם אסימטריה כלכלית משמעותית, שכן קמפיינים של דיסאינפורמציה מייצרים הכנסות עבור אלו המפיצים אותם, בעוד שהמאמצים להילחם בהם נותרים מוגבלים. בינה מלאכותית מאיצה את התיעוש של תופעה. המחקר מראה גם כי מניפולציה של מידע הופכת למקצועית ומתועשת יותר, כולל כאשר בינה מלאכותית משחקת תפקיד בטרנספורמציה זו. על פי הערכותיה של סופרה סטריה, בינה מלאכותית כבר הגדילה את ההשפעה הכלכלית הכוללת של דיסאינפורמציה ב-15 עד 20%. לנוכח התפתחות זו, החברה קוראת לעסקים ולמוסדות לשלב סיכון זה באסטרטגיה שלהם. כמו אבטחת סייבר לפני עשרים שנה, דיסאינפורמציה עלולה להפוך לאתגר חדש בניהול סיכונים עבור ארגונים...