"מצב של כמעט מצב חירום": המטבע המצרי קרס מאז תחילת המלחמה במזרח התיכון.

הלירה המצרית הגיעה לשפל היסטורי ביום ראשון, 8 במרץ, ונסחרה ביותר מ-58 אירו לאירו אחד, כאשר המדינה המאוכלסת ביותר באזור סובלת מהנפילות הכלכליות של הסכסוך במזרח התיכון. מלחמת ארה"ב-ישראל נגד איראן ערערה באופן עמוק את היציבות בכלכלה העולמית ובסחר הבינלאומי, בעיקר עם המצור על מצר הורמוז, דרכו עוברות חמישית מעתודות הנפט בעולם.

מצרים ניצלה מהתקיפות, אך ההחלטה של כמה חברות ספנות גדולות לעקוף את תעלת סואץ ובמקום זאת להפליג סביב כף התקווה הטובה תשפיע על הכנסות המדינה.

אינפלציה גבוהה מאוד

כלכלת מצרים, שתלויה במידה רבה ביבוא, נותרה רגישה ביותר לתנודות במטבע שלה, שאיבד שני שלישים מערכו מאז 2022. באוגוסט 2023, האינפלציה התקרבה ל-40%. 11.9% בינואר האחרון - ומאז, המדינה פועלת לבלום את אחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר בתולדותיה. בסוף פברואר, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הודיעה כי שחררה כ-2.3 מיליארד דולר (1.9 מיליארד אירו) למצרים, בעקבות הערכה חדשה של תוכנית הרפורמה הכלכלית שלה. לנוכח הסיכון למשבר חוב, המדינה קיבלה סיוע של כמה מיליארדי דולרים מקרן המטבע הבינלאומית ומהאיחוד האירופי כדי להבטיח את יציבותה הפיננסית. צעדי צנע שהונהגו במסגרת תוכנית התמיכה של קרן המטבע הבינלאומית, מגפת הקורונה והשלכות המלחמה באוקראינה העמיסו קשות על הכלכלה המצרית בשנים האחרונות. לאחרונה, המלחמה ברצועת עזה והתקפות של המורדים החות'ים בים סוף הפחיתו משמעותית את ההכנסות מתעלת סואץ, מקור עיקרי למטבע חוץ.